עוד קצת אוויר נקי ללכודים…
חשיבה מחוץ לקופסה ופיתרון יצירתי ופשוט יאפשרו להגדיל את חלון הזמן והאפשרויות להצלת לכודים בעיתות חירום בבניינים רבי קומות
מאת: אלברכט פוקס, מנכ”ל תעשיות בית-אל
בשנים האחרונות ניכרת ברחבי מדינת ישראל תנופת בנייה. אחת המגמות המובילות, בשנים האחרונות ובעיקר באזורים בהם הקרקע יקרה, היא בנייה של רבי קומות למגורים ובחלק מהאתרים רבי קומות המיועדים הן למגורים והן למשרדים. בחלק מרבי קומות אלו יבנו בקומות הראשונות משרדים ומעליהם קומות מגורים עם נוף מרהיב המשתרע עד קצה האופק. לאור המציאות הגיאו-פוליטית הקיימת באזור יכללו הבניינים מרחבים מוגנים ובדירות מגורים ייבנו ממ”דים (מרחב מוגן דירתי). מרחבים מוגנים אלו מיועדים לספק לנמצאים בהם, בעת חירום, הגנה בפני רסיסים, ובהתאם לאזור ולהערכות, אף הגנה מסוימת בפני עשן וגזים רעילים ו/או בפני אמצעים ביולוגיים וכימיים.
האמור, טוב ויפה – אך אליה וקוץ בה. לא אחת, במקרה של חירום מתקשים כוחות ההצלה להגיע בזמן ללכודים בקומות הגבוהות גם אם אלו שוהים במרחבים המוגנים. לעיתים, לדקות ספורות עשויה להיות משמעות של חיים ומוות.
מטרתו של המאמר לפנינו היא להביא לדיון הציבורי פיתרון קונספטואלי פוטנציאלי שיאפשר, מחד- גיסא, שהות אפשרית ארוכה יותר ללכודים במרחבים המוגנים ומאידך גיסא, פרק זמן נוסף, בהשוואה למצב הקיים, להיערכות של כוחות ההצלה במקום האירוע ולחילוץ בבטחה של הלכודים וכשהם עדיין בחיים וללא פגע.
מהו המרחב המוגן הדירתי?
בהתאם לאמור בפורטל הלאומי של פיקוד העורף, בשנת 1991 בתום מלחמת המפרץ הראשונה, עודכנו תקנות ההתגוננות האזרחית כך שאלו חייבו לכלול ממ”ד (מרחב מוגן דירתי), ממ”ק (מרחב מוגן קומתי) או ממ”מ (מרחב מוגן מוסדי) בכל מבנה חדש.
לממ”דים יכולת הגנה בפני קשת רחבה של איומים פוטנציאליים כולל ירי טילים ורקטות, רעידת אדמה, שריפה ואיומים מהתקפות באמצעות נשקים בלתי קונבנציונליים. יתרונם העיקרי מתבטא בזמן הגעה מהיר אליהם, בהשוואה לזמן הנדרש להגעה למקלט משותף ו/או ציבורי ורמת תחזוקה גבוהה מעצם היותם חלק/חדר ייעודי בדירת המגורים.
בהתאם לאמור בתקנות, ייבנה ממ”ד מבטון מזוין וכמקשה אחת. הוא יהיה אטום, ויותקנו בו צינורות אוורור, דלת הדף וחלון הדף אטום כנגד נשקי אב”כ (אטומי ביולוגי כימי). החל ממאי 2010 קיימת חובה להתקין בממ”דים חדשים מערכת אוורור וסינון – התואמת לתקן ישראלי 4570.
פיתוחים חדשים של פיקוד העורף מאפשרים כיום גמישות תכנונית רבה יותר בתכנון ממ”דים, בין השאר, בניית ממ”דים בבניה טרומית, וביטול חובת בניית קיר הדף מגן מול דלת ממ”ד.
המצב הקיים
ניסיון העבר מראה ששריפה בבניינים רבי קומות עלולה לגבות מחיר כבד, הן ברכוש והן בנפש. לאור האמור ובהתחשב בסיכונים הפוטנציאליים תוקנו בשנת 2008 תקנות התכנון והבנייה כך שהן מחייבות, בין השאר, התקנת אמצעי מיגון אקטיביים ופסיביים בבניינים כאלו כגון: עמידות באש של חומרי הבנייה, התקנת מטפי כיבוי, גלאי עשן ומתזי מים המופעלים אוטומטית יחד עם בניית חדרי מדרגות מוגנים.
חדר המדרגות המוגן מופרד מהבניין באמצעות קירות בטון ודלתות עמידות אש ויכול לשמש כדרך מילוט מהבניין במקרה של שריפה. בנוסף, מותקנת בחדר המדרגות המוגן מערכת על-לחץ השואבת אוויר מתחתית הבניין ומעלה את לחץ האוויר בחלל של חדר המדרגות. כתוצאה מכך ניתן לפתוח את הדלתות עמידות האש לפרק זמן קצר למעבר אנשים ללא סכנה כך שהאש או העשן לא חודרים לחלל המדרגות.
ברם, ניסיון העבר מלמד כי לעיתים לא די בכך. אנשים השוהים בקומות הגבוהות של הבניין עלולים לגלות, ברגע האמת, כי הדרך לחדר המדרגות המוגן כבר חסומה באש, או שהאש כבר חדרה, באחת הקומות, לחדר המדרגות המוגן ודרך המילוט נחסמה. תרחיש אפשרי נוסף הוא גודש של אנשים המנסים להיחלץ דרך חדר המדרגות המוגן וכתוצאה מכך התנועה בו נעשית מסורבלת ואיטית.
במקרים כאלה בהם אנשים נלכדים בבניין בוער הדרכים המקובלות לחלצם היא דרך חלונות הבניין באמצעות סולמות ממונעים או להעבירם לגג הבניין ומשם לחלצם ולאחרונה אף דנים בפתרונות חילוץ חדשניים כגון שרוולי חילוץ.
מגבלות תקציב אצל כוחות ההצלה מייצרות מציאות בה כמות סולמות החילוץ אצלם כמו גם אורכם היא מוגבלת. לא אחת עשוי מצב זה, יחד עם גורמים אחרים, להאריך ו/או לעכב חילוץ בה בעת שאש עשויה להגיע במהירות לדיירים הלכודים.
שרטוט מס’ 1 מתאר תכנית סכמתית אופיינית של קומה בבניין חדש רב קומות. בתכנית של הקומה לדוגמה ניתן לראות ארבע דירות, חדר מדרגות מוגן ופיר מעלית .בשרטוט ניתן גם לראות את חדרי הממ”ד, הממוקמים בכל דירה, עם החלונות ופתחי האוורור הפונים כלפי חוץ. משיקולים הנדסיים, במרבית המקרים, כל קוביות החדרים הממוגנים ממוקמות באותו מקום בכל קומה. תקנות ההתגוננות האזרחית דורשות רציפות אנכית של 70% בקירות הממ”ד. בחתך, ניתן לראות שנוצר גרעין הקשחה בעל רצף אנכי בכל דירה בבניין לכל גובהו, מעין מגדל של חדרים ממוגנים הממוקמים אחד מעל השני (שרטוט מס’ 3).
כאמור, קירותיו של המרחב המוגן עשויים בטון מסיבי והדלת והחלון עמידים מפני אש. כך יוצא שהמרחב המוגן, כפי שהוא, מתאים גם לשמש כמקום מקלט מפני אש, לפרק זמן מסוים שעשוי להספיק עד להגעתם של כוחות ההצלה ללכודים ו/או להשתלטותם על השריפה ו/או עד לחילוצם של הכלואים דרך החלונות.
למרות כל הפוטנציאל הגלום במרחב המוגן, עדיין קיימת הבעיה של אוורורו. מערכת יניקת האוויר של החדר המוגן יונקת ישירות מחוץ לבניין ועלולה להחדיר לתוך המרחב המוגן עשן סמיך ורעיל המיתמר מחוץ לבניין כתוצאה מהשריפה ו/או מקוֹמות אחרים.
להמשך קריאת הכתבה לחץ כאן